top of page

זכרון מתוק וגעגוע

באחד מעדכוני ציורי השבוע עברתי על צילומים של חומרים שיווקיים שהכנתי פעם. אין סיבה הרי לא למחזר צילומים של מוצרים, במיוחד אם הם טובים. היתה תקופה שצילמתי ציורים והדפסים בשביל להעלות לאטסי (פלטפורמה מובילה למכירת מוצרי אמנות ועבודת יד), וניסיתי כמה שיותר לייצר תיאבון למוצרים, וסרג׳ החתול האגדי התייצב במרכז תשומת הלב לא פעם. חתולים זה מוכר (מלשון מכירה, לא מלשון היכרות) אז זרמתי.

סרג׳ (או בשמו הקצר סרג׳יו קונסטנזה) הגיע לביתנו בחורף 2006. היינו זוג תל אביבי צעיר בדירה עם מרפסת שפונה לעץ ענק. החתול החדש והצעיר הגיע כל הדרך מאשדוד, וגילו היה אז שלושה חודשים. הדבר הראשון שהוא עשה היה להעלם ל-24 שעות, לשוב אל חדר המדרגות בכוחות עצמו ומאז להעלם עוד פעמיים בשנת חייו הראשונה. אחר כך הוא נרגע והסתפק בלהביא ג׳וקים וצוצלות חסרות מזל לתוך הבית מהמרפסת. הוא היה חתול משחקי ודרש תשומת לב, אבל התייחס לזרים בהסתייגות ולפעמים נעלם לשעות בתוך הבית.

כשבננו בכורינו נולד, סרג׳ הבין שאם לא יבקש אהבה אף אחד לא יירדוף אחריו איתה, התחיל להראות את פרצופו יותר. ככל שהשנים עברו הוא היה נראה יותר ויותר ברחבי הבית והתחיל לעזור לנו לעבוד בכל הזדמנות. כן, גם לשכב לי מתחת לפנס של הצילומים על השולחן היה חביב עליו וכך השתלב בעבודת השיווק הזעירה שעשיתי לאמנות שלי. בשנותיו האחרונות חלה סרג׳ בדלקת מעי כרונית, פרוותו הידלדלה והוא רזה מאוד. זה לא מנע ממנו לגנוב נקניק מהשולחן ולהגן עליו בחירוף נפש כשניסינו לקחת את הנקניק ממנו בטענה שזה יעשה לו כאב בטן. חתול יקשט כל סט צילומים, אפילו כשהוא כבר עייף, מבוגר ולא לגמרי בריא.


בתמונה למעלה, סרג׳ ליד הציור של כיכר מסריק שעשיתי באחת היציאות בסגרי הקורונה. ציור 100 מטר מהבית.

כדרכן של חיות מחמד, סרג׳ עזב לעולם מלא נקניק ודגים טריים, ציפורים ודשא ירוק, והותיר אותנו עם חור בלב וגעגוע. הוא נפטר בנובמבר 2021, שזה כבר לפני הרבה זמן, אבל הגעגוע נשאר וגם המון המון זכרונות טובים. הוא מאוד אהב כל דבר יצירתי וזיהה בחוש שיש רק לחתולים כל סימן של ריכוז בבית, לכן יש כל כך הרבה תמונות שלו ברגעים שונים בסטודיו.



סרג׳ - 2006-2021








15 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Yorumlar


bottom of page