הרצון לחגוג את חנוכה שטף את כל הארץ. הרגשות במעורבים, הרצון להתעסק עם משהו שהוא לא היומיום, ועובדת היותו החג הזה שאנחנו מציינים את נצחון העם היהודי על הגויים העויינים (המאוד נקודתי, יש לציין, אבל אנחנו לא נתן לעובדות לבלבל אותנו) הפך אותו למוקד נפלא לאנרגיות חג לאומי.
אבל פרט לניצחון לא נשכח שזה חג האור, והשיר המוכר "באנו חושך לגרש" הושר ברחובות העיר בימים הרגועים של ההפגנות נגר המשטר. באופן לא מקרי חג האור מתקיים בחורף, בעונה החשוכה יותר של השנה, ומלווה בבילוי משותף, הדלקת נרות, ואכילת לביבות וסופגניות מטוגנות, לציון נס פח השמן.
עדיין מחכים פה לאיזה נס, גם אם לא לגמרי ברור איזה. מה שברור הוא שעל חגיגת הטיגון לא נוותר.
החלטתי השנה להפוך את החג לקוסמופוליטי ולהביא מטוגנים מכל העולם ומכל הזמנים. חלקם פורסמו ברשתות החברתיות, אבל לא הספקתי את כולם (וגם הן החליטו שחפרתי באופן תדיר מדי אז בטח לא ראית). אז להלן מצעד המטוגנים לשנת 2023. ספוילר: בסוף יש את הכפולה כולה.
הסופגניה שלי קלאסית נטולת יומרות. לא הבנתי את הסופגניות החייזריות האלה שנמכרות בכסף רב במאפיות בוטיק, ותמיד חשדתי שהציפוי הצבעוני, המזרק המבריק והסוכריות הן מסווה לסופגניה בינונית. כי כשיש ריבה (טובה!) ואבקת סוכר הסופגניה צריכה להיות מדוייקת. אין לה איפה להתחבא במקרה הזה. גם לצייר אותן מאוד כיף: הריבה בחלק העליון אדומה ונותנת עוגן חזותי שמאוד קל לייצר ולבנות סביבו.
לגבי לביבות אני פחות קנאית. באמת אפשר מה שרוצים, וככל המגוון הרי זה משובח. הפומפיה לא יצאה עם גברת קרש לשוח בכנרת (בדצמבר) למרות היום היפה, ונשארה במטבח לטגן לביבות תפוח אדמה. הגירוד מוציא רצועות דקיקות כאלה שעוזבות את הצורה המקורית של הלביבה לפעמים ומיטגנות כמו זרועות של חייזר קטן (ולא כשר, ראיתם כמה רגליים יש לו?! סמאללה). קריספ וקראנץ' הולך פצצה עם שמנת חמוצה והמהדרין יוסיפו עירית קצוצה.
אצלנו בבית רועי אחראי על השניצלים. לפעמים אני משתלטת לו ואז יש יותר מדי פפריקה מעושנת בפירורים. לא נורא, תמיד נגמר הכל. את השניצל אפשר לאכול קר מהקופסא (המהדרין יעשו זאת בלי לסגור את המקרר בכלל, כי אז הקלוריות לא נספרות). הוא לא נתפס כמאכל חנוכה קלאסי, אבל אין סיבה שלא יהיה. הוא חוגג את נס פח השמן כאחד האדם.
הבריטים עזבו מזמן, ויש שיאמרו שאולי חבל. על כל פנים, אין להם כמעט אוכל משל עצמם, אבל המעט שיש הוא שמחה גדולה בלב (טוב, אולי לא בלב, בכל זאת טיגון עמוק). פיש אנד צ'יפס מנת דגים מטוגנים עם צ'יפס זהוב חתוך גס. יש מקומות שמגישים את זה בקונוס נייר ואפשר לאכול בעמידה אץ הפלא הזה. כמובן, אידיאלי לחנוכה, והטעמים גם לא מאוד מאתגרים אז הילדים יבינו גם.
מה מלפפון חמוץ קשור?! גילוי של השנה האחרונה. מלפפון חמוץ מצופה פירורי לחם ומטוגן בשמן עמוק זה אחד הדברים הכי כיפיים ליד הבירה. המנה הזו מגיעה אלינו ממלכת הטיגון ארצות הברית. גילינו את זה כמובן בפאב, ומאז אנחנו מכורים. כל השנה, אבל גם בחנוכה.
ייתכן שהאיור של הצ'ורוס צריך שיפור - לא עובר הקראנץ' של הסוכר-קינמון של פני הפלא הזה. לא רואים אותם בכל פינה, אבל במסעדות מקסיקניות מגישים צ'ורוס והכי טעים לאכול אותם במקום ולא במשלוח.
וכמובטח, הכפולה של חנוכה בסקצ'בוק. זה הסקצ'בוק הגדול של הדברים האקלקטיים, רוחב 40X25.
אפשר לראות בה עוד שלא צולמו באופן אישי: הפלאפל, הפריקסה, הבוריק, הקובה, והעוף המטוגן בדלי. הכפולה בקושי הספיקה לי ונשארו לא מעט כוכבים בחוץ, אבל אני מרגישה שזו מסורת טובה לחג ועכשיו בא לי מטוגנים.
