top of page

חרשתא של יהודית קגן, או משחקים בעולם השדים

תקציר, שיהיה לך מעט הקשר:

הימים לאחר מותו של אשמדאי אחד ולפני עלייתו של היורש הם ימים של חוסר יציבות. ואיכשהו בדיוק בימים האלה גונבת אופיר, בת השירות הלאומי, מגילה עתיקה מהספריה הלאומית ויוצאת להרפתקה במטרה להציל את העולם. בדרך היא נחשפת למערכת האקולוגית שבין עולם השדים לבני האדם ולאפשרויות השונות שהעולם הזה יכול להציע לה. 

בהמשך הפוסט סקירה מקיפה ועתירת ספוילרים.


נתחיל מהסוף, זה האיור שאליו התכנס התהליך שאני מספרת עליו.

פה אנחנו מציצים להיכלא דליפתא, אליו מתכנסים השדים ללווייתו של אשמדאי.


יהודית כתבה לנו ספר פנטזיה, יש שהגדירו אותו "פנטזיה אפית". פנטזיה אפית, מכל מה שיצא לי להכיר, היא ז'אנר שלוקח את עצמו הרבה יותר מדי ברצינות ולא מודע לעצמו מספיק. אולי ההגדרה האישית שלי לא תשב איתכם טוב, אבל זו נקודת המוצא. הספר של יהודית מלא גאגים, ועוד כאלה שיושבים לי באותו סל עם מונטי פייטון. הם מלווים אותנו לאורך כל הסיפור, כולל השואו דאון של הסוף (קיומו של שואודאון בספר פנטזיה לא מהווה ספוילר, אלה פשוט חוקי הפורמט). 


בניגוד למה שאנשים חושבים לפעמים, איור הוא תוצר של פיתוח. לא באמת מתיישבים מול דף ריק ומציירים. אפשר לעבור ככה, שלא תבינו לא נכון. אבל סביר להניח שבדף הראשון הזה נבין בדרך שאנחנו בכלל רוצות משהו אחר לגמרי וכאן בעצם מתחיל תהליך.

היה חשוב לי שהאיורים יתכתבו עם הרוח הקלילה של הספר, המצחיקה ומגוכחת משהו. מה גם שהספר עוסק בשדים ואפשר בקלות רבה לברוח אל מחוזות האופל המוכרים לנו טוב מדי מאיורים בדוויאנט ארט ותיקי עבודות של מתחילים. אז אני מקשקשת שדים כבר שבועיים. והכל בגלל חרשתא.

הנה כמה חיפושים בצבע ובמדיומים שונים, בנסיון לתפוס את ההומור ולהשאר קלילים וכיפיים.



הרגשתי מקורקעת ורציתי להשתחרר קצת, לאפשר ליצירתיות לצאת. חזרתי לתרגיל מוכר של להוציא דמויות מכתמים. לצערי לא צילמתי את הכתמים העירומים, גם בכתם המופשט יכול להיות הרבה מאוד סיפור. הגודל של כל דף כזה הוא A3, שזה 42X30 ס"מ. גודל שמחייב לעמוד ולהתרחק קצת, במיוחד בשלב של יצירת הכתמים הראשוניים האלה.


הנה שני תקריבים


הרגשתי שיש פה משהו, השובבות הזו שחיפשתי מתחבאת כאן. המפגש בין הקו לכתם עלה יפה ונתן לכל אחד מהמדיומים לדבר יפה.

בנוסף, השדים האלה הם חומר גלם. מה הופך איור לחומר גלם?

  • מודולריות: ניתן להפריד ולסדר אותם מחדש. כל אחד מתקיים באופן עצמאי וכל קבוצה שלהם יכולה לתתת סיפור אחר.

  • סיפור פתוח משאיר מספיק מרחב לצופה לאינטראקציה עם האיור.

  • אחידות עיצובית של כל היחידות השונות ככה שאפשר לשלב אותן אחת עם השנייה.

אם כבר עלה חומר גלם, מה לא נעשה איתו שום דבר?



אחרי התהליך הזה יכלתי לשבת לעשות את האיור עצמו, כי הבנתי איך הוא צריך לעבוד. הוא מתחיל מצלליות שבהן יש כבר סיפור, אבל משאירות את המקום לפרטים. זה לא נמצא באיור המקורי, אלא אחד ספייר שהיה לי. כתמים כאלה לוקחים כמה שניות, ותמיד כדאי לעשות כמה עד שמוצאים בדיוק את מה שצריך. למשל בכתם הזה רציתי לדייק את יחסי הגודל בין שר הטכס הענק, לשדים הקטנים יותר.



ועדיין, עם כל התכנון האיור הזה קרה פעמיים. זו גרסא 0 שלו:



סקירת הספר - הספוילרים והחפירות שלי מתחילים כאן, הם כבדים ומפורטים מאוד.

הנה כריכת הספר, שאייר בחוכמה רבה אופיר שריף. שיהיה לכם קל יותר למצוא אותו בחנויות:



הדבר שהכי אהבתי בספר היה העובדה שהדמויות הראשיות בלתי נסבלות. אופיר בת השירות כולה מלאת רוח אידאולוגית של אנשים שלא דרכו בעולם האמיתי. כתבה יהודית שאנשים בציבור הדתי מכירים אותה באופן אישי, ואני חשבתי שאולי הייתי כזו בלי בכלל להיות בת שירות או אפילו דתיה. יותר קל לעבור תקופה של שירות כפוי כשמתגייסים אליו מכל הלב. היה לי יותר קל להיות חיילת מורעלת ששמה למטרה לעשות את העבודה הכי טוב שאפשר מאשר להכיר בעובדה שזה לא משהו השירות הזה, ואת רוב הזמן אנחנו די מבזבזות בהמתנה שהוא פשוט יעבור. העולם של אופיר הוא עולם דכאני בו אין ממש חופש בחירה, יותר קל לה להתמסר לזה ולהאמין בצדקת הדרך הזו. אלה אגב, לא הדעות שלי, זה כתוב שחור על גבי לבן בסיפורים שהיא מספרת, ובמאבק שהיא עוברת על עצמה. אפילו באופן שבו היא לא מניעה בפועל את העלילה, העלילה עושה את זה בשבילה. את ראיית השדים כפו עליה, את קווסט המגילה ביקשו ממנה למרות שהיא נכשלת בו עוד לפני שהיא יודעת את זה, רודפים אחריה והיא נרדפת וכשהיא עם הגב לקיר הוא שולפת מהמותן. מאוד הזדהיתי איתה, למרות שאני כבר לא בגיל הזה, המרדף הזה בחיים של כולנו שלא תמיד מנוהל כהלכה בלשון המעטה. 

רגע בספר הזה שפגש אותי ממש חזק היה הכשלון של אופיר במירוץ שלה. היא עשתה דרך ארוכה מאוד לחיפה בשביל לרפא את סבתא, וגילתה שסבתא עמוק בתוך האלצהיימר ואין להחזיר אותה. גם קסם לא יכול לרפא דברים מסויימים וספציפית הדבר הזה יצר מפגש בלתי מתפשר עם העולם האמיתי. זו לא באמת סבתא, זו אשה שפגעה באופיר באופן חד צדדי ואנוכי מאוד, ועדיין היא רצה בשבילה כנגד כל הסיכויים. רגע כואב ומורכב שאנחנו לא תמיד פוגשים באסקפיזם שלנו: בשביל מי אנחנו יוצאים להרפתקה ומסכנים את עצמנו ולמה. 


אופיר כתובה בהרבה אהבה, והבנה והיכרות. היא דמות מאוד מיוחדת וטרם פגשתי כמוה. דניאל לא מקבל את אותו טיפול כמוה והוא קריקטורה של החילוני האשכנזי אחרי הצבא: בלונדיני (איך לא! ברור שהוא בלונדיני) עם חולצת מסלול גזורה, משקר להורים שלו שהוא בחו"ל (כי בישראל בגודל אפונה לא פוגשים אנשים שאתה מכיר בכל רגע) ולא רוצה ללמוד מדעי המחשב, אליהם הוא כמובן התקבל למרות שאין רמז של זיקה. הוא גם רוצה לסוע לחו"ל ללמוד את הקסם של הגויים. בקיצור, לוקחת אוויר פה ומגדירה את זה לעצמי כעוד אחת הבדיחות. 


קונטרה חזקה לילדים האלה, דמויות המפתח מעולם השדים הן מהממות. בתיאור שלהם יש מספיק פרטים לתת הלך רוח אבל מספיק מרחב בשביל להשתולל בדמיון. תקופת התנ"ך פוגשת את הברנינג מן בצורה הכי טובה שיש. בא לי ללכת לחבר שריון קשקשים מפותחני פחיות ולענוד כפתורים בשיערי. הם אוהבים שירה, הם אוהבים חפצים נוצצים ומפעם לפעם הם אוהבים אנשים. עולם השדים עשיר ומורכב ומהווה טבע בפני עצמו. הספר מצליח להעביר את תחושת העושר הזו בלי להיות סאגה של שמונה כרכים של אלף עמודים כל אחד. הורמיז המתכנן והמארגן של כל השדים שלא ניתנים לארגון. משהו בעובדה שהוא קיבל את האהדה מהמדבר ולא מהאצולה, שהוא צמח מלמטה ואכל מהתשוקה של הקנאים מזכיר את פול אטריידיס והפיכתו למשיח. הרצון להחריב את הציוויליזציה בלי ממש הסבר מה זה ייתן לשדים הופך אותו לרשע נהדר למרות שהוא בכלל לא אכזרי. קור הרוח והיותו מחושב מוסיפים לכריזמה. הצעת הנישואין של הורמיז לעירית היא אחד הדברים הבוגרים ביותר שיצא לי לקרוא. הכבוד ההדדי ואפילו החיבה המאופקת ביניהם מוסיפה המון חן. כמו תמיד, זו שלצד המנהיג גורמת לדברים לקרות ונותנת להורמיז מקפצה קדימה. 

הורמיז מצדו נותן לשדים משימה שהם מבינים, בלי שהם יצטרכו להבין למה, ובעצם פתח חזית טכנולוגית מול בני האדם ולא הלך לנפץ ראשים כמו שהיינו יכולים לדמיין שדים ברבריים שיעשו. סוף העולם הוא לא ציור של הירונומוס בוש, אלא זה שאין ויי פיי. כל העלילה גם לא יכלה להיסגר בלי מודעות אקולוגית (סדרי עולם הם עניין אקולוגי) מצד השדים דווקא, שסייעה להתרת הסיבוך. אופיר ודניאל לא היו מצליחים לבד.


מה, קראת עד פה?!

אני מוחמאת מזה שהמחשבות שלי מעניינות אותך כל כך XD.

הדפסי חרשתא זמינים באתר, וגם הסימניות.





3 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentários


bottom of page